שלום ביפנית הוא konnichiwa (קוֹן-נִי-צִ׳י-וָוה), ותודה היא arigatō gozaimasu (אָ-רִי-גָא-טוֹ גוֹ-זָאי-מַאס). עם עוד מילה אחת, sumimasen, אתם מכסים את רוב הטיול, וגם את הכבוד שמצפה לכם בחזרה.
יפן היא אחת המדינות הנוחות בעולם לתייר שלא מדבר את השפה, וגם אחת שבהן כמה מילים משנות את החוויה. לא כי בלעדיהן לא תסתדרו, אלא כי המאמץ עצמו נקרא שם ככבוד. אתם לא צריכים לדבר יפנית, אתם צריכים לנסות.
ריכזתי כאן 34 משפטים שחוזרים בטיול, בארבע עמודות: הכתב היפני שאפשר להראות על המסך, תעתיק לטיני, הגייה בעברית והמשמעות. כולם בצורה המנומסת, כי ביפנית אותה מילה בצורה לא נכונה נשמעת גסה, ולתייר אין סיבה להסתכן.
בקצרה: בבוקר אומרים ohayō gozaimasu, מאמצע היום ועד הערב konnichiwa, ובערב konbanwa. כן ולא הם hai ו-iie. sumimasen (סוּ-מִי-מָא-סֶן) היא סליחה, קריאה למלצר ותודה כשמישהו טרח בשבילכם. את sayonara כדאי להשאיר בצד, כי היא נשמעת כמו פרידה ארוכה.
למה יפנית קלה יותר ממה שהיא נשמעת
בלי טונים ועם חמש תנועות
בניגוד לתאית או לסינית, יפנית אינה שפה טונאלית. יש בה זוגות בודדים שגובה הקול מבדיל ביניהם, אבל הם נדירים וההקשר מכריע אותם כמעט תמיד. יש בה חמש תנועות בלבד, a i u e o, וכולן נשמעות בערך כמו בעברית. המכשול האמיתי היחיד הוא הקצב.
שני דברים שכן שווה להפנים
הראשון: התנועה u בסוף מילה כמעט נבלעת. desu נשמע דֶס ולא דֶסוּ, ו-arigatō gozaimasu נגמר במַאס. בטבלאות כתבתי את ההגייה כפי שהיא נשמעת ולא כפי שהיא נכתבת. השני: תנועה ארוכה היא הברה נוספת, והיא כן משנה מילים. おばさん (obasan) היא דודה, ו-おばあさん (obāsan) היא סבתא. הקו מעל ה-ō אומר להחזיק את הצליל רגע נוסף.
הברכות שפותחות כל שיחה
| יפנית | תעתיק | הגייה | משמעות |
|---|---|---|---|
| おはようございます | ohayō gozaimasu | אוֹ-הָא-יוֹ גוֹ-זָאי-מַאס | בוקר טוב |
| こんにちは | konnichiwa | קוֹן-נִי-צִ׳י-וָוה | שלום, מאמצע היום ועד הערב |
| こんばんは | konbanwa | קוֹנְ-בַּנְ-וָוה | ערב טוב |
| ありがとうございます | arigatō gozaimasu | אָ-רִי-גָא-טוֹ גוֹ-זָאי-מַאס | תודה רבה |
| はい / いいえ | hai / iie | הַאי / אִי-יֶה | כן / לא |
| お願いします | onegai shimasu | אוֹ-נֶה-גַאי שִׁי-מַאס | בבקשה, כשמבקשים משהו |
| 失礼します | shitsurei shimasu | שִׁי-צוּ-רֵיי שִׁי-מַאס | סליחה שהפרעתי, וגם ביציאה |
שימו לב ל-konnichiwa: היא נכתבת עם האות は, אבל נקראת wa. ושימו לב גם למה שאין ברשימה. sayonara לא כאן בכוונה, כי יפנים כמעט לא אומרים אותה ביום יום. ביציאה ממסעדה או מחנות מספיק arigatō gozaimasu עם הנהון קל. הקידה הזאת, גם כשהיא קטנה מאוד, שווה יותר מכל מילה נוספת, ואפשר לקרוא עוד עליה ועל שאר הכללים הקטנים במדריך האטיקט היפני.
סומימאסן היא המילה שתגידו הכי הרבה
| יפנית | תעתיק | הגייה | משמעות |
|---|---|---|---|
| すみません | sumimasen | סוּ-מִי-מָא-סֶן | סליחה, וגם תודה, וגם אפשר לקבל |
| ごめんなさい | gomen nasai | גוֹ-מֶן נָא-סַאי | אני מצטער, התנצלות אמיתית |
| 大丈夫です | daijōbu desu | דַאי-ג׳וֹ-בּוּ דֶס | הכול בסדר, וגם לא צריך |
| 結構です | kekkō desu | קֶק-קוֹ דֶס | לא, תודה, סירוב ברור |
| どうぞ | dōzo | דוֹ-זוֹ | בבקשה, קח, אחריך |
| ちょっと待ってください | chotto matte kudasai | צ׳וֹט-טוֹ מַאט-טֶה קוּ-דָא-סַאי | רגע אחד בבקשה |
סומימאסן מול גומן נאסאי
sumimasen עושה ביפן את העבודה של שלוש מילים בעברית: קוראים בה למלצר, עוברים בה בין אנשים ברציף, ואומרים אותה כשמישהו טרח בשבילכם. gomen nasai היא התנצלות אמיתית על משהו שעשיתם, ולא קוראים בה למלצר. שווה להתאמן על sumimasen לפני הנחיתה, כי היא תצא לכם עשרות פעמים ביום.
הפלונטר של דאיג׳ובו
daijōbu desu באמת דו משמעית. כשמציעים לכם משהו ואתם עונים בה, לא ברור אם התכוונתם כן, אני בסדר, או לא, אין צורך, ולכן לפעמים ימשיכו להציע. כדי לסרב בלי מקום לפרשנות, kekkō desu ברורה יותר, אם כי יבשה יותר. עוד אפשרות היא לומר במפורש ממה אתם מוותרים.
מה תשמעו בחזרה
חצי מהבלבול של תיירים הוא לא מה לומר אלא מה אומרים להם. שלוש קריאות שתשמעו כל הזמן:
- いらっしゃいませ (irasshaimase, אִי-רָא-שָּׁי-מָא-סֶה): ברוכים הבאים, שצועקים עובדי חנויות ומסעדות כשאתם נכנסים. לא מצפים לתשובה, ומספיק הנהון.
- ようこそ (yōkoso, יוֹ-קוֹ-סוֹ): ברוכים הבאים במובן של ברוכים הבאים ליפן, בשלטים ובברכות למבקרים.
- お待たせしました (omatase shimashita, אוֹ-מָא-טָא-סֶה שִׁי-מָא-שִׁי-טָה): סליחה שהמתנתם, כשמגישים את האוכל.
אף אחד מאלה לא נספר בין 34 המשפטים, כי לא תצטרכו להגיד אותם. מספיק לזהות אותם ולא להיבהל.
במסעדה מהכניסה ועד החשבון
| יפנית | תעתיק | הגייה | משמעות |
|---|---|---|---|
| 二人です | futari desu | פוּ-טָא-רִי דֶס | שניים, כשמארחת שואלת כמה אתם |
| メニューをお願いします | menyū o onegai shimasu | מֶנְ-יוּ אוֹ אוֹ-נֶה-גַאי שִׁי-מַאס | תפריט בבקשה |
| 英語のメニューはありますか | eigo no menyū wa arimasu ka | אֵי-גוֹ נוֹ מֶנְ-יוּ וָוה אָ-רִי-מַאס קָה | יש תפריט באנגלית? |
| おすすめは何ですか | osusume wa nan desu ka | אוֹ-סוּ-סוּ-מֶה וָוה נַאן דֶס קָה | מה אתם ממליצים? |
| これをください | kore o kudasai | קוֹ-רֶה אוֹ קוּ-דָא-סַאי | את זה בבקשה, עם אצבע על התפריט |
| 肉は食べません | niku wa tabemasen | נִי-קוּ וָוה טָא-בֶּה-מָא-סֶן | אני לא אוכל בשר |
| おいしいです | oishii desu | אוֹי-שִׁי דֶס | טעים |
| お会計をお願いします | okaikei o onegai shimasu | אוֹ-קַאי-קֵיי אוֹ אוֹ-נֶה-גַאי שִׁי-מַאס | החשבון בבקשה |
שני משפטים נוספים הם בעיקר טקס: いただきます (itadakimasu, אִי-טָא-דָא-קִי-מַאס) נאמר לפני שמתחילים לאכול, ו-ごちそうさまでした (gochisōsama deshita, גוֹ-צִ׳י-סוֹ-סָא-מָה דֶ-שִׁי-טָה) בסוף, גם למלצר ביציאה. אף אחד לא מצפה מכם להם, ובדיוק בגלל זה הם עושים רושם.
התרגום עובד רק כשהטלפון מחוברחבילת דאטה ליפן שמופעלת עוד מהבית
בקומביני בקופה ובחנות
| יפנית | תעתיק | הגייה | משמעות |
|---|---|---|---|
| 袋はいりません | fukuro wa irimasen | פוּ-קוּ-רוֹ וָוה אִי-רִי-מָא-סֶן | לא צריך שקית |
| 温めてください | atatamete kudasai | אָ-טָא-טָא-מֶה-טֶה קוּ-דָא-סַאי | לחמם בבקשה |
| お箸をください | ohashi o kudasai | אוֹ-הָא-שִׁי אוֹ קוּ-דָא-סַאי | צ׳ופסטיקס בבקשה |
| いくらですか | ikura desu ka | אִי-קוּ-רָה דֶס קָה | כמה זה עולה? |
| カードは使えますか | kādo wa tsukaemasu ka | קָא-דוֹ וָוה צוּ-קָא-אֶה-מַאס קָה | אפשר לשלם בכרטיס? |
| 免税できますか | menzei dekimasu ka | מֶנְ-זֵיי דֶה-קִי-מַאס קָה | אפשר פטור ממס? |
בקופה של הקומביני ישאלו אתכם בקצב מהיר שתיים או שלוש שאלות: אם לחמם, אם צריך שקית, אם רוצים מקלות אכילה או כפית. אפשר לענות מראש. תגידו atatamete kudasai כשאתם מניחים בנטו על הדלפק, ו-fukuro wa irimasen אם יש לכם תיק, וסיימתם את כל השיחה בשני משפטים.
ברכבת ברחוב וכשנתקעים
| יפנית | תעתיק | הגייה | משמעות |
|---|---|---|---|
| トイレはどこですか | toire wa doko desu ka | טוֹי-רֶה וָוה דוֹ-קוֹ דֶס קָה | איפה השירותים? |
| 駅はどこですか | eki wa doko desu ka | אֶ-קִי וָוה דוֹ-קוֹ דֶס קָה | איפה תחנת הרכבת? |
| この電車は東京に行きますか | kono densha wa Tōkyō ni ikimasu ka | קוֹ-נוֹ דֶנְ-שָׁה וָוה טוֹ-קְיוֹ נִי אִי-קִי-מַאס קָה | הרכבת הזאת נוסעת לטוקיו? |
| 英語を話せますか | eigo o hanasemasu ka | אֵי-גוֹ אוֹ הָא-נָא-סֶה-מַאס קָה | אתם מדברים אנגלית? |
| 分かりません | wakarimasen | וָוה-קָא-רִי-מָא-סֶן | אני לא מבין |
| もう一度お願いします | mō ichido onegai shimasu | מוֹ אִי-צִ׳י-דוֹ אוֹ-נֶה-גַאי שִׁי-מַאס | עוד פעם בבקשה |
| 写真を撮ってもいいですか | shashin o totte mo ii desu ka | שָׁא-שִׁין אוֹ טוֹט-טֶה מוֹ אִי דֶס קָה | מותר לצלם כאן? |
להצביע ולא לשאול
הטריק שעובד הכי טוב ברכבות הוא לא לשאול לאן, אלא להצביע. פתחו את המפה או את שם התחנה על המסך, תגידו sumimasen, ואז את שם היעד עם סימן שאלה בקול. גם מי שלא מדבר אנגלית יבין, וכמעט תמיד יעצרו לעזור, לפעמים עד ליווי פיזי לרציף הנכון. בעונות העמוסות הרציפים צפופים והשאלות מסובכות יותר, אז שווה לבדוק מראש מתי הכי כדאי לטוס ליפן.
כשאתם לא מבינים כלום
המשפט האחרון שכדאי לזכור הוא לא באמת משפט. כשאתם לא מבינים ולא יודעים מה לומר, sumimasen עם חיוך והצבעה פותרת כמעט הכול. אם זו הפעם הראשונה שלכם ביפן, כדאי לקרוא לצד השיחון גם את המדריך לטיול ראשון ביפן, כי חצי מהמבוכות נמנעות שם בלי מילים.
הטעויות הנפוצות של מטיילים
- לפתוח באנגלית בלי הקדמה. פתיחה ב-sumimasen משנה את הטון, כי היא מסמנת שאתם מודעים לכך שאתם מבקשים משהו.
- להגיד sayonara ביציאה. תגידו arigatō gozaimasu או shitsurei shimasu.
- לענות daijōbu desu ולצפות שיבינו. כשחשוב שהסירוב יהיה ברור, השתמשו ב-kekkō desu או במשפט ספציפי.
- ללמוד יפנית מאנימה. הדיבור שם לא רשמי, וחלקו נשמע גס במציאות. המשפטים כאן מנומסים ומתאימים לכל דובר ולכל מצב.
- לכוון טלפון בלי מילה. אפליקציית תרגום פותרת תפריטים ושלטים, אבל לא את הפתיחה, ובחלק מהמסעדות הקטנות הצילום עצמו לא נעים.
לסיכום
לא צריך לדבר יפנית כדי ליהנות מיפן, אבל כמה מילים בזמן הנכון מחליפות מבט נבוך בחיוך. תתחילו ב-konnichiwa, arigatō gozaimasu ו-sumimasen, ותוסיפו משפטים לפי מה שהטיול דורש. איזה משפט ביפנית הכי מלחיץ אתכם, ועל איזה מצב בטיול הייתם רוצים עוד משפטים?

