הוקאידו מרגישה כמו מדינה אחרת בתוך יפן, עם מרחבים פתוחים, קצב איטי ומטבח שכולו על בסיס תוצרת מקומית טרייה. המסלול הזה, להוקאידו וסאפורו, מתאים כתוספת לטיול הראשי הבסיסי ולא כתחליף לו, ולא כדאי לדחוס אותו לתוך מסלול תלת שבועי שכבר עמוס, כי הוקאידו לא נמצאת בדרך לשום מקום אחר ביפן. כדאי לזכור שהוקאידו רחוקה, וטיסה פנימית היא הדרך הנוחה להגיע, בעוד שינקנסן עד שם לוקח כמעט יום שלם.
סקירת מסלול
| יום | אזור | החוויה החתומה |
|---|---|---|
| 1 | סאפורו, פארק אודורי | פסלי שלג או פארק ירוק, תלוי בעונה |
| 2 | שוק בוקר וסוסוקינו | סשימי טרי בבוקר ורחוב הראמן בלילה |
| 3 | טבע ואתרי סקי או שדות | יום שלם מחוץ לעיר |
| 4 | אוטרו וחזרה | עיירת נמל קטנה לפני חזרה לטוקיו |
המסלול בנוי סביב עוגן אחד, סאפורו, עם יציאה אחת לטבע ועיירה קטנה אחת בסוף, כי הוקאידו גדולה מכדי לנסות לראות הכול בארבעה ימים.
יום 1: סאפורו ופארק אודורי
מגיעים לסאפורו ומתחילים בפארק אודורי, הלב הירוק שחוצה את מרכז העיר. בחורף זהו מוקד פסטיבל השלג עם פסלי קרח ושלג ענקיים, ובקיץ פארק עירוני נעים עם מזרקות ודוכני תירס. אחר הצהריים כדאי לעלות למגדל הטלוויזיה לנוף פתוח על העיר ולשוטט בשדרות הרחבות, כי סאפורו נבנתה לפי תכנון רשת שקל מאוד לנווט בו, בניגוד למבוך הסמטאות שהכרתם בקיוטו או בטוקיו.
אוכל: קערת ראמן מיסו עשירה, המנה שהוקאידו נולדה בזכותה כדי להתמודד עם הקור, ולרוב מוגשת עם חמאה וטירת תירס בתוספת.
החוויה החתומה: ההליכה הראשונה בפארק אודורי, כשמבינים כמה שונה סאפורו מהצפיפות של טוקיו ומרחוב מקדשים ישן.
סיור אופציונלי: סיור עירוני מודרך שמסביר את תכנון הרשת של סאפורו ואת ההיסטוריה הקצרה יחסית של העיר, שהוקמה רק בסוף המאה ה-19.
המלצת הוואו של היום: מגדל הטלוויזיה עם תאורה בשעת בין ערביים, כשהעיר מתחילה להידלק מתחת ופארק אודורי משתרע לאורכו כמו שדרת אור ירוקה.
יום 2: שוק נוז׳ו וסוסוקינו
הבוקר מתחיל בשוק נוז׳ו, שוק דגים מקומי שמצוין לארוחת בוקר של קערת סשימי טרייה ישר מהדיג. בהמשך היום מבקרים במפעל הבירה של סאפורו, המותג הראשון של יפן, עם מוזיאון קטן וגן בירה שאפשר לשבת בו לאורך זמן. בערב פונים לסוסוקינו, אחד מרובעי הבילויים הגדולים ביפן, ובמיוחד לסמטת הראמן שם, שורה של דלתות זעירות שמאחורי כל אחת דלפק וכמה כיסאות, ומחוצה לה שילוט ניאון שקשה לפספס.
אוכל: מרק קארי סופ עם ירקות שורש, וגלידת חלב מקומית עשירה במיוחד לקינוח, תוצרת החוות שמסביב לעיר.
החוויה החתומה: לבחור דלת אקראית בסמטת הראמן ולגלות קערה שאף מדריך לא סימן, בדיוק כפי שהמקומיים עושים, כי כל בעל דוכן שם גאה במרק שלו.
סיור אופציונלי: סיור טעימות מודרך בשוק נוז׳ו שמסביר את סוגי הדגים ופירות הים העונתיים של הוקאידו, ואיך מבחינים בין דוכן טרי לדוכן שמכוון בעיקר לתיירים.
המלצת הוואו של היום: קערת סשימי טרייה בשוק נוז׳ו בשעת בוקר מוקדמת, לפני שהתיירים מתעוררים, כשהמוכרים עדיין פורקים את התוצרת ישר מהאסדות.

יום 3: יום טבע מחוץ לעיר
היום השלישי יוצא מסאפורו לטבע, בהתאם לעונה. בחורף זהו יום באתרי הסקי בנוסקו או בפורנו, עם אבקת שלג שנחשבת לטובה בעולם, ואפשר לסיים ביום על המדרון בטבילת אונסן מחממת. נוסקו נחשבת לאתר הבינלאומי והתוסס יותר משני השניים, ופורנו שקטה ויפנית יותר, שני אופי שונים לגמרי לאותו סוג יום. בקיץ פונים לכיוון פורנו וביאי לשדות לבנדר סגולים שנמתחים עד ההרים, וכדאי לבדוק מראש את מתי כדאי לטוס ליפן כדי לתפוס את הפריחה בשיאה, כי חלון הפריחה קצר יחסית.
אוכל: ארוחה חמה ליד המדרון בחורף, או פיקניק קל בשדות בקיץ, לפי העונה, ותמיד עם משהו חם לשתות ביד.
החוויה החתומה: הרגע שבו הנוף משתנה לגמרי מהעיר, שדות או שלג עד האופק, בלי שום סימן לצפיפות של יפן שהכרתם עד עכשיו, ומרגישים שהגעתם למקום אחר לגמרי.
סיור אופציונלי: הסעה מאורגנת מסאפורו לאזור פורנו, פתרון נוח למי שלא שוכר רכב ליום הזה ומעדיף לא להתמודד עם כבישים מושלגים בעצמו.
המלצת הוואו של היום: לגלוש במדרון מכוסה אבקת שלג טרייה, או לצעוד בין שדות לבנדר סגולים שנראים כמעט לא אמיתיים, תלוי באיזו עונה הגעתם.

יום 4: אוטרו וחזרה
היום האחרון מוקדש לעיירת הנמל אוטרו, נסיעה קצרה מסאפורו, עם תעלה היסטורית, מחסני אבן ישנים וחנויות זכוכית מקומיות. העיירה הייתה פעם מרכז דיג ההרינג המשגשג של הוקאידו, וחלק מהמחסנים הישנים עדיין שומרים על החזית המקורית שלהם. שווה לזכור שהתחבורה בהוקאידו שונה משאר יפן, כי המרחקים גדולים והרכבות מחוץ לסאפורו מדוללות יותר, ולכן כדאי לבדוק את הלוח מראש ולא לסמוך על תדירות עירונית. אחר הצהריים חוזרים לסאפורו לקניות אחרונות ולארוחה אחרונה לפני הטיסה חזרה.
אוכל: מנת פירות ים אחרונה בשוק, ואולי עוד קערת ראמן פרידה מהעיר שאימצה אותה, כי קשה לעזוב את הוקאידו בלי עוד קערה אחת.
החוויה החתומה: הליכה לאורך התעלה ההיסטורית של אוטרו בשעת אחר הצהריים, כשהאור הרך משתקף במים.
סיור אופציונלי: סדנת נפיחת זכוכית קצרה באוטרו, מסורת מקומית ותיקה שאפשר לקחת ממנה מזכרת אמיתית, כדור זכוכית קטן שיצרתם בעצמכם.
המלצת הוואו של היום: התעלה של אוטרו בשעת בין ערביים, כשהפנסים הישנים לאורכה נדלקים אחד אחד ומשתקפים במים השקטים.
לפני היציאה כדאי לבדוק את רשימת האריזה, כי הבגדים שמתאימים לטוקיו לא תמיד מספיקים בהוקאידו, בין אם מדובר בקור עז או בשמש חזקה. שכבות הן המפתח בחורף, וכובע וקרם הגנה חשובים לא פחות בקיץ. ארבעה ימים כאלה מראים צד אחר לגמרי של יפן, פחות מוכר ולא פחות מרשים, ומי שמתאהב בקצב שלו לרוב חוזר בעונה ההפוכה כדי לראות גם את הפנים השנייה של האזור.